"The carer didn't even notice that she (my daughter) had broken a tooth". Video-still from an undercover investigation of Neve Ha'irus that appeared in recent days on an Israeli Channel 2 news program [link] |
(See my two previous posts: "The evils of institutionalization are now on the front burner" and "Not a Dickensian tale".)
The English translation appears below it, and the Hebrew right after it. I'll post the responses I receive as soon as I can translate them.
Hello All,
Thus far, I haven't read a comment that represents those parents who choose to care for their children themselves at home.
The government expends gargantuan sums on the care of people with disabilities only if they live in institutions.
But if they live with their families the government doesn't subsidize their care other than with the minimal National Insurance stipend.
The result is that we parents who are sacrificing our energies, our money and, often our health, are saving the government millions of shekels.
For instance, for every child residing in Israel's largest chain of institutions, Aleh, over 16,000 shekels flow monthly of which 83% is taxpayers' money!
So when we focus on the problem of these institutions let's also include the plight of parent-caregivers and our fight for a personal- basket-of-services for our children.
Best,Frimet Roth
שלום כולם,
עד כה לא קראתי דעה שמייצגת את אותם הורים שבחרו לטפל בילדיהם בעצמם בחיק המשפחה.
הממשלה מעבירה הון תועפות עבור טיפולם של אנשים עם מוגבלויות אך ורק אם הם גרים במוסדות.אבל אם הם חיים בבתיהם הממשלה אינה משתתפת במימון טיפולם - חוץ מהסכום המיזערי של תשלומי ביטוח לאומי.
התוצאה היא שאנחנו, הורים שמוסרים את כוחותינו, כספינו ולעיתים קרובות את בריאותינו , חוסכים למממשלה מליוני שקלים. לדוגמא, עבור כל ילד ברשת הכי גדולה בארץ, "עלה", זורמים יותר מ-16,000 שקלים לחודש ש-83% הם מדמי משלמי מיסים!
אז כשמתמקדים בבעיית המוסדות האלה הבה נכלול גם את המצוקה של הורים-מטפלים ואת מאבקנו עבור סל סיוע לילדינו.
בברכה,
פרימט רוט
No comments:
Post a Comment